30 שנה של טיפול בילדים ותינוקות עם עיכוב התפתחותי ושיתוק מוחין מכל סיבה, הביא אותי לתובנות בסיסיות הקשורות להתפתחות הכוללת וזאת המוטורית בפרט. 

ומה אומרים המחקרים העדכניים על איכות הטיפול.

אז, התפרסם מחקר שהוא ניהול מבוסס-ראיות ושיקום מוטורי של שיתוק מוחין בילדים ובני נוער, המחקר הזה מציין את הבעיתיות במחקרים הקשורים לאספקטים המוטוריים ומתייחס לשלל התערבויות טיפוליות לאוכלוסיה זאת.

ישנם מספר נושאים שמוכתבים על ידי הממסד הרפואי בטיפול בעלדים עם שיתוק מוחין, ובינהם: ההתיחסות למצב פרקי הירכיים אצל ילדים אלו. ונשאלת השאלה המאד חשובה, איך נבדק מצב הירכיים?

ככה אמור להתבצע צילום הרנטגן-

מתוך מתווה מעקב מפרקי ירכיים של אתר ויקירפואה.

אני לא נתקלתי באף אחד שנעשה לו צילום בצורה הזאת.

עליכם לבקש שהצילום יעשה כך, על הרופא המפנה לרשום הנחיות לביצוע צילום. 

יש לגישה שבה אני מטפלת את היכולת להסתכל אחרת על הטיפול לילדים עם שיתוק מוחין.

 

המחקר- 

Evidence-based management and motor rehabilitation of cerebral palsy children and adolescents

בשנים האחרונות, הראיות בנוגע לניהול של מספר היבטים בשיתוק מוחין (CP) השתפרו. עם זאת, עדיין מדווחים על חוסר תאימות בפועל הקליני. אנשי מקצוע ובעלי עניין איטלקיים הביעו את הצורך ליצור הצהרות משותפות, מעודכנות ומושתתות על ראיות, כדי להתמודד עם העבודה הקלינית בשיקום שיתוק מוחין. המטרה של מחקר זה הייתה לספק סקירה מעודכנת של מצב הידע הנוכחי, בכל הנוגע לניהול ושיקום מוטורי של ילדים ובני נוער עם שיתוק מוחין, כמסגרת לפיתוח המלצות מבוססות ראיות בנושא זה.

נערך חיפוש אחר הנחיות וס סקירות שיטתיות, ביחס לניהול מבוסס ראיות וטיפול מוטורי, שמטרתם לשפר תפקוד מוטורי כללי וידני ופעילויות שונות, בנבדקים עם CP, בגילאי 2–18 שנים. בוצע חיפוש שיטתי על פי מסגרת PICO (חולה, התערבות, בקרה, תוצאה) באתרים מרובים.

נכללו ארבע הנחיות, 43 סקירות שיטתיות ושלושה מחקרים ראשוניים. דווח על הסכמה בין הנחיות יחסית לדרישות הכלליות של ניהול וטיפול מוטורי. בהתחשב בפרופיל הרב-ממדי של הנבדק, גיל ופעילויות מתאימות התפתחותית הומלצו להצבת יעדים והתערבויות אישיות. רק מספר גישות נתמכו על ידי ראיות ברמה גבוהה. דווחו מספר גישות פעילות ספציפיות למשימה, לשיפור תפקוד מוטורי כללי והליכה (אימון ניידות והליכה, רכיבה, הליכה לאחור והליכון), המבוססות על ראיות ברמה נמוכה. הומלצו הגדלת הפעילות הגופנית היומית ולחימה בהתנהגות יושבנית. על סמך הראיות הזמינות, גריית מוח לא פולשנית, מציאות מדומה, טיפול תצפית-פעולה, הידרותרפיה ורכיבה טיפולית עשויים להיות משלימים לתוכניות פיזיותרפיה ממוקדות משימה או מטרה.

 

מומלץ ניהול רב-תחומי מבוסס ראיות הממוקד במשפחה. לכל גישות השיקום המוטורי לקטינים מושפעים משיתוק מוחין חייבות להיות המאפיינים הבסיסיים הבאים: שיתוף פעולה פעיל של הנבדק, אינדיווידואלי, מתאים לגיל ולהתפתחות, מכוון למטרה, מבוסס מיומנויות, ורצוי אינטנסיבי ומוגבל בזמן, אך מתאים לצרכים וההעדפות של הילד או הצעיר ומשפחתו, ובר ביצוע בהתחשב בהשלכות עבורם ובמגבלות אפשריות של ההקשר.