עיכוב התפתחותי
התפתחות מוטורית והשגת אבני הדרך נבנות על יכולת הגוף לאפשר תנועה שתוביל לרצף של תנועות שיאפשר בהמשך השלמת מגוון היכולות היציבתיות והתנועתיות.
המחקרים של היום מראים שלמרכיב התחושתי הכולל יש חשיבות גדולה בהתפתחות המוטורית.
עיכוב התפתחותי מוטורי מתבטא בקושי ביכולת השרירים, המפרקים, הפאסיה או מערכת החושים יגרור אחריו עיכוב התפתחותי, ניסיון של 32 שנים מראה שלעיכוב התפתחותי אצל ילדים, תמיד, יהיה קושי ביכולת הגוף לאפשר התפתחות תקינה.
מטרת הטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי היא לזהות איפה הקושי העיקרי של הגוף שמעכב את השגת אבני הדרך, הטיפול מבוסס על הבנה מוטורית מעמיקה על הנדרש מהגוף בכל שלב התפתחותי ועל היכולת שלנו לעזור לגוף להשיג את הנדרש ממנו.
פיתחנו דרך הסתכלות ייחודית על ההתפתחות המוטורית התקינה, דרך ׳העיניים של כח הכובד, קושי ביכולות החזקת הגוו והיכולת להתמודד עם כוח הכובד בצורה מיטבית, יובילו לעיכוב התפתחותי. הביטוי שלו יהיה תלוי בגורמים שונים שיפורטו בהמשך.
עיכוב התפתחותי רב תחומי
משרד הבריאות באתרו מתייחס לסוגיית עיכוב התפתחותי רב תחומי ומגדיר כעיכוב או איחור התפתחותי, לכ -10% מכלל הילדים, לפי משרד הבריאות, יש איחור/ עיכוב התפתחותי משמעותי, ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לעיכוב (איחור) התפתחותי.
כאשר יש חשש לעיכוב בתהליך ההתפתחותי וקושי בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיים , נדרש אבחון מוקדם, ככל האפשר, וטיפול שיקומי מוקדם.
אתר משרד הבריאות - עיכוב התפתחותי
הגדרת עיכוב התפתחותי מוגדרת כחריגה מטווח אבני הדרך בהתפתחות הנורמלית, לפי משרד הבריאות ההפרעות ההתפתחותיות בילדים מתחלקות לשתי קבוצות:
- עיכוב התפתחותי על רקע סומטי, כלומר, פגיעה במערכת העצבים, שרירים או איברי החישה. הסיבות יכולות להיות: גנטיות, סיבות נרכשות בזמן ההיריון, נטילת תרופות, צריכת סמים ואלכוהול בשלב העוברי, מחלות של האם, לידה טראומטית ופגות קיצונית (מתחת ל- 1500 גרם).
- הפרעות שאינן על רקע סומטי יהיו הפרעות בהן אין פגיעה מוכחת במערכת העצבים.
אותם 10 אחוז מהילדים שמפתחים איחור משמעותי באבני הדרך ההתפתחותיים יוגדרו כילדים עם עיכוב התפתחותי, וחלקם הגדול יזדקק לטיפולים מרובים וממושכים.
אבחון וטיפול מוקדם, מותאם, ומבוסס מחקר יעזור למקסם את התהליך המקדם והמאפשר השגת יכולות מיטביות.
BBT מקדמת אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר, לכל סוגי העיכוב ההתפתחותי: מוטורי, תקשורתי, עיכוב התפתחותי שפתי או פשוט רב תחומי. בתחומי הידע באתר מופיעים תחומים שקשורים לשתי הקבוצות של ההפרעות
ההתפתחותיות, וביניהם: אוטיזם asd, שיתוק מוחין cp, קשב ריכוז והיפראקטיביות ועיכוב התפתחותי ללא סיבה ברורה בשלבים שונים.
ההתייחסות לטיפול בילדים שאובחנו עם אוטיזם כולל את הקבוצות הבאות:
- טיפול באוטיזם בגיל הרך
- טיפול בילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד נמוך
- טיפול בילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה
- טיפול כללי באוטיזם asd.
ההתייחסות הטיפולית ב - ASD מפורטת פה, טיפול בילדים עם שיתוק מוחין, CP, יכלול את כל סוגי האבחנות של שיתוק מוחין ובחמשת דרגות הקושי של סולם ה- GMFCS. עם עדיפות לטיפול מותאם ומוקדם.
טיפול בעיכוב התפתחותי לסוגיו
הטיפול בילדים עם איחור או עיכוב התפתחותי יכלול את הילדים שאין להם אבחנה מוגדרת ובקבוצה הזאת יהיו: טיפול בעיכוב התפתחותי הקשור להשגת אבני דרך מוטוריים וביניהם זחילה והליכה, טיפול בעיכוב התפתחותי הקשור לרכישת שפה, טיפול בעיכוב התפתחותי בגיל שנה, שנתיים, שלוש וארבע.
הטיפול בעיכוב ההתפתחותי יותאם לאחר אבחון מקיף ובהתאם לצורך תבנה ההתערבות הטיפולית. החשיבה הטיפולית מפורטת בהמשך >ובהרחבה.>
התפתחות זאת, שיכולה להיחשב גם כהתנהגות, דורשת דיוק ויעילות. כשתינוק נולד, הוא עובר לסביבה שבה מופעלים עליו כוחות שונים מאלו שהופעלו עליו בשלב העוברי. מרגע הלידה, כל ההתפתחות המוטורית מכוונת לפיתוח יכולת התנהלות מיטבית עם כוח הכבידה ומושפעת מהכוונה רנדומלית לתנועה ולחיפוש מנחים לאורך היום והלילה. בשלבים הראשונים התינוק רוכש יכולת שליטה על תנועות הראש, מה שמהווה בסיס חשוב ועיקרי להמשך ההתפתחות המוטורית,כולל יכולת מעקב עם העיניים, שימוש בידיים, אכילה, נשימה ובהמשך הפקת תנועות שבהתחלה הן אקראיות, ובעקבותיהן תנועות שהופכות להיות מכוונות.
התפתחות השליטה על תנועות הראש, חשובות להמשך ההתפתחות הכוללת. קושי בהשגת שליטה על תנועות הראש תגרור אחריה שלל קשיים שכניראה, יובילו לאיחור התפתחותי ובהמשך גם לעיכוב התפתחותי בתחום ספציפי או יכול להיות גם רב תחומי: מוטורי, התנהגותי, עיכוב התפתחותי שפתי ועיכוב התפתחותי תקשורתי.
שליטה בתנועת הראש מביאה לחיזוק שרירי הצוואר ובהמשך לחיזוק והפעלה של שרירי הגוו (בטן וגב). הפעלת שרירי הגוו במנחים שונים מאפשרת התיישרות של הגפיים והתנסות בתנועות גדולות יותר, מכוונות ומדויקות יותר.
בהמשך, חושיו של התינוק מאותגרים בגירויים מחיפוש אקראי או מתוכנן, והוא מתחיל לפתח יכולות של נשיאות משקל על ידי הגפיים העליונות, מה שמאפשר את תחילת התנתקות המגע המאסיבי של גוף התינוק עם הקרקע.
התנתקות זו מהקרקע ממשיכה לאורך ההתפתחות המוטורית עד להליכה. העלות האנרגטית שנגרמת ממגע מאסיבי עם הקרקע יורדת. צמצום בסיס התמיכה מאפשר התפתחות תנועתיות מגוונת ומכוונת במרחב.
ההתפתחות המוטורית כפי שתוארה מביאה איתה התפתחות תקשורתית שתואמת את היכולות המוטוריות ו/או יציבתיות, כמו יכולת הפניית מבט לעבר קול מוכר, יכולת הרמת יד לכיוון מסוים המתפתחת ליכולת הצבעה וכו'.
תינוק שטונוס הגוף שלו נמוך או לחילופין גבוה יחווה קושי בפיתוח תבניות תנועה איכותיות ויהיה עליו לפתח יכולות קיבוע כדי להסתדר עם הרצון והצורך שלו לנוע. קיבועים אלו יאטו את ההתפתחות הכללית של הפעוט ואף עלולים לפגוע באיכותה וכפועל יוצא, גם לעיכוב התפתחותי מוטורי.
כך למשל נמצא שתינוקות שהראו עיכוב התפתחותי מוטורי אובחנו בהמשך כנמצאים על הרצף האוטיזם, אך יחד עם זאת, התגלה שהתערבות מוטורית שיפרה את היכולות המוטוריות של התינוקות.
נושא נוסף בתחום התפתחות המוטוריקה הגסה שיתכן, תוכל לנבא הימצאות של תינוקות על הרצף האוטיסטי הוא יכולת ואיכות חציית קו האמצע של הגוף עם הגפיים העליונות. נמצא שתינוקות וילדים עם עיכוב התפתחותי חוצים פחות את קו האמצע עם הידיים, ולכן חשוב לבדוק זאת וכן לחקור את השלכות ממצא זה על יציבות הגוו או שהמקור לעיכוב הוא יכולות שליטת הגוו.
הבנת יסודות ההתפתחות המוטורית, מה מניע אותם ומה מעכב אותם, הכרחי לטיפול בכלל התינוקות והילדים ובפרט לאלו שעשויים להיות מאובחנים בהמשך כנמצאים על הרצף האוטיסטי או עיכובים התפתחותיים שונים, וביניהם: עיכוב מוטורי בדרגות שונות, עיכוב התפתחותי שפתי, בעיות התנהגות על רקע של קשיים תחושתיים שונים.
התפתחות המוטוריקה העדינה
מוטוריקה עדינה אצל פעוטות מתייחסת בדרך כלל ליכולות של הושטת יד לצורך נגיעה, הרמה, לקיחה, ביצוע מניפולציות על אובייקט או שילוב של פעולות אלו. היכולת לשלב מידע חזותי יחד עם הושטת יד או אחיזה מתפתחת בגילאי 3-4 חודשים.
יכולת זו מתפתחת בעקבות התפתחות של מערכת הראייה והיכולת לייצוב הראש. במחצית השנייה של השנה הראשונה לחיי התינוק, מתחיל השלב השני של ההתפתחות התינוק לומד להתאים את תנועות היד להתנסות.
היכולת לתמרן חפץ בידיים טרם תפעולו על מנת לאחוז בו באופן שיהיה יותר יעיל לשימוש מגיעה לבשלות רק לאחר מס' שנים. היכולת להשתמש בידיים תלויה ביכולת התינוק לשלוט ביציבה. בקרב תינוקות בני 4-6 חודשים נמצא קשר בין יכולת התאמה של יציבה ליכולת הושטה טובה יותר.
איחור התפתחותי מינקות
ילדים שאובחנו כנמצאים על הרצף האוטיסטי הראו בגיל ינקות חוסר עניין במשחקים שדורשים קשב. חוקרים הסיקו שיש קשר דו כווני בין התפתחות יכולות מוטוריות לבין התפתחות יכולות קשב ותקשורתיות, אשר ביחד מאפשרות משחק משותף או מפותח.
בנוסף, כאשר קיימת פגיעה בוויסות התנועתי של הגפיים העליונות וייצוב הגוו, ניתן גם כן לראות השפעה על יכולת הדיוק בשימוש בידיים לצורך מחוות, משחק ושאר פעולות היום יום.
יכולות מוטוריות של הפנים והפה, והשפעתן על השפה והתקשורת
כעשרה שבועות בממוצע לאחר הלידה התינוק לומד לחייך, זאת כתגובה לפנים מחייכות שהוא רואה מולו (חיוך חברתי). העניין שתינוק מגלה בפנים אנושיות מהווה בסיס חשוב להתפתחותו.
התפתחות הדיבור נסמכת על אינפורמציה סנסורית המגיעה משמיעה ומועצמת על ידי מידע חזותי. החל מגיל מאוד מוקדם, תינוקות מפיקים קולות כמו בכי וצחוק ובנוסף גם קולות מבשרי דיבור. ככל שגיל התינוק עולה, רפרטואר ההיגוי מתרחב והופך למורכב יותר.
בגיל 5-10 חודשים מתפתח מלמול. בגיל 12 חודשים בממוצע, התינוק מפיק מילים ראשונות. ההתפתחות השפתית נמשכת לאורך מספר רב של שנים.
השלבים המוקדמים של חקר תחושתי של הפה על ידי הכנסת ידיים, רגליים או חפצים חשובים להתפתחות שלבים מאוחרים יותר הכוללים תיאום בין שרירי הפנים והפה בזמן דיבור. בנוסף, מעבר מאכילה מבקבוק בעזרת מציצה לאכילה בעזרת לעיסה, של מרקמים שונים, מביא להפעלת הלשון והלסתות ולתרגול שרירים החשובים לפעולת הדיבור.
בילדים שאובחנו עם עיכוב התפתחותי וגם אלו שאובחנו כנמצאים על הרצף האוטיסטי, ניכרו קשיים בפעולות אלו, הקשורות בהפעלת שרירי הפה והלשון, בגיל ינקות ואף בגילאים מאוחרים יותר של תקופת הילדות.
התפתחות התחומים התנהגותיים
ילדים שמאובחנים עם עיכוב התפתחותי כולל מתמודדים בגילאים צעירים יותר עם מגוון קשיים תפקודיים: שינה, אכילה, רגישות חריגה לרעשים ולריחות, אי נעימויות תחושתיות שונות, כמו הלבשה, קושי עם מעברים ושינויים וכאבים שונים במערכת השריר שלד.
סימנים אלו ניכרים גם בילדים המאובחנים עם ASD עוד בשנה הראשונה לחייו. לדוגמא, נמצא שתינוקות רבים שבגיל 6-12 חודשים הראו קושי בתחום האכילה, כדוגמת בררנות יתר או רגישות למרקמים ולריחות של מאכלים מסוימים אובחנו בהמשך כבעלי אוטיזם.
הקשיים התפקודיים יכולים להופיע כסממנים ראשוניים או משניים, כלומר הסיבה או התוצאה ויכול להיות שבעיות עיכול ואכילה גורמים לכאבי בטן ולחוסר איזון בכמויות המזון שהתינוק מקבל, מה שיכול להביא לאי-שקט, אי- נוחות, רגזנות, בעיות שינה ובעיות תחושתיות. סימנים מבחינים ספציפיים אלו יכולים להשפיע על כל התפתחות התינוק.
מרכיב נוסף משמעותי בתחום ההתנהגותי הוא היכולת ליצר קשר חברתי או קשר משותף (joint attention). תשומת לב חברתית כוללת שילוב יכולות של קשר עין וקשר שמיעתי. כלומר, אצל ילדים עם רמה נמוכה של תשומת לב חברתית נראה הימנעות או חוסר ביצירת קשר עין וכן חוסר תגובה לדיבור או לקריאה בשם הילד.
רמה נוספת של הקשר בין תשומת לב חברתית לקשר עין וקשר שמיעתי בא לידי ביטוי בצורך של הפעוט לשתף את הוריו בגירוי קולי שהשפיע עליו, על ידי יצירת תקשורת שכוללת קשר עין או הפקת קולות. בתינוקות ובילדים עם עיכוב התפתחותי ו- ASD נמצא שקיימת פגיעה משמעותית בתקשורת שבאה בעקבות גירוי קולי.
כלומר, נמצא שילדים המאובחנים עם ASD, רובם שומעים היטב, אבל הבחירה להראות זאת להורה אינה כפי שניתן למצוא בילדים ללא ASD. כמו כן, ילדים עם ASD התקשו למקם את מקור הקול או הצליל שהושמע להם.
קיימים סממנים התנהגותיים נוספים שיכולים לעזור לאבחן היתכנות לעיכוב התפתחותי משמעותי בשלבים מוקדמים של הילדות.
טמפרמנט לא יציב או חריג בעוצמות ובתדירות, שעות ממושכות באופן חריג של שינה ושלא תואמות גיל, כל איחור או עיכוב התפתחותי בשנת החיים הראשונה לחיים, יכולה להוביל לקשת גדולה של איבחונים (דיאגנוזות) בהמשך ההתפתחות והגדילה.
