הליכה על קצות האצבעות

מה יכולות להיות הסיבות להליכה על קצות האצבעות? על פניו, לאדם שלא הולך על קצות האצבעות, הליכה זאת תראה קשה יותר מאשר הליכה על כל כף הרגל.

חלק מההבנה לכך שיש ילדים שהולכים על קצות האצבעות, צריכה לכלול את ההנחה שכל דרך שבה הגוף בוחר לבצע פעולה מוטורית, היא היעילה ביותר עבורו.

ההבנה הזאת מאפשרת לחפש את הסיבה לכך.

הניסיון המקצועי שלי כפיזיותרפיסטית, ששמה דגש על ניתוח תנועה דרך ה'עיניים' של כוח הכובד, הביא אותי להבנות מרחיקות לכת.

אם הסכמנו שהגוף שואף למקסם את היכולות שלו במינימום מאמץ, כמו שמוסבר בפרסומים הבאים: שליטה מוטורית מגוון תנועתי

המסבירים איך מערכת העצבים מתאימה את עצמה למספר של משתנים וחותרת לתנועה היעילה ביותר, גם מבחינה אנרגטית. ולאחר שהפנמנו את זה, ננסה להבין את סוגיית ההליכה על קצות האצבעות שהרקע שלה לא קשור לאבחנה של שיתוק מוחין (CP, שבה בעקבות הפגיעה המוחית מתהווה גם פגיעה ביכולת השרירית ליצר תנועה איכותית ולעיתים בגיל הצעיר, הביטוי יהיה עליה על קצות האצבעות לצורך הליכה וכך גם בעמידה. 

מחקרים מראים שהליכה על קצות האצבעות יכולה להיות סימן לאוטיזם, במיוחד כשהיא משולבת עם עיכוב התפתוחי שפתי.

באופן כללי, הליכה על קצות האצבעות שכיחה יותר בילדים עם ASD ומצבים נוירו-פסיכיאטריים אחרים מאשר באוכלוסייה הכללית.

כאשר מדובר על הליכה על קצות האצבעות שהרקע שלה לא ברור, ועל פניו לא אמור להיות קושי בהפקת תנועה איכותית בתחום הנורמלי, עלינו לנסות להבין את הביומכניקה של תבנית העמידה וההליכה. ולשם כך, צריך להבין את אבני הדרך המוטוריים והתחושתיים מהלידה והלאה.

להתפתחות המוטורית, שהסבר נרחב עליה מפורט בקישור הזה, יש קשר ודאי לצורת ההליכה, וכל אדם יפתח את ההליכה האופיינית והייחודית לו, בדיוק כמו טביעת אצבע. תבנית ההליכה תושפע ממספר גורמים: גנטיקה, יכולות התמודדות עם כוח הכובד, חשיפה להתנסויות מוטוריות, מרכיבים תחושתיים ועוד.

 התופעת הליכה על קצות האצבעות אצל ילדים שאינה מטופלת בזמן, כי יש צפייה שהתופעה תעלם, תפתח קשיים מוטוריים ותחושתיים נלווים, כלומר, שהמקור שלהם מישני למקור של הלקות, וביניהם אפשר לציין למשל: התפתחות שרירים שמכוונת לתבנית ההליכה וקשיים תחושתיים שונים עקב נשיאת משקל לא תקינה, תפיסה מרחבית לקויה וגם יכולות יציבתיות לוקות בחסר עם קושי במגוון התנועתי האיכותי והנשלט. 

·      הליכה על קצות האצבעות אצל ילדים כאמצעי הליכה עיקרי נובע משילוב של קושי בשני מישורים, המישור התחושתי והמישור המוטורי.  קיימים יחסי גומלין בין שני המישורים האלו.

·       ישנה חשיבות מאד גדולה לטפל במצב זה מאותו רגע שברור שקיים קושי בנשיאת משקל נכונה על כפות הרגליים ואנו ממליצים לא לחכות עם התחלת הטיפול כדי לא להחמיר הקושי המוטורי בהנחה שהקושי התחושתי לא מחמיר.

·      הטיפול מתמקד בהקניית יכולות נשיאת משקל והעברות משקל תקינות תוך התייחסות ליכולת התחושתית להכיל מגע בכפות רגליים, ולהפעלת השרירים הסינרגטית בשוקיים וכפות הרגליים.

·       גיל המטופל יכתיב את הדרישות המוטוריות הרצויות בטיפול.

חד משמעי, לפי הגישה שלנו, ניתן לטפל ולשפר את היכולות של הקניית שליטה על  הליכה על קצות האצבעות ולא באמצעות התערבויות רפואיות שונות.

נקודה חשובה להבנה- אם ילד הולך או עומד על קצות האצבעות, סימן ודאי שזאת האפשרות העדיפה עבורו, והכרחי לחפש את הסיבה לבחירה הזאת של הגוף. ויש גם אפשרות שמקור הקושי הוא לא בכפות הרגליים, כמו שנתפס היום.

אנו נדרשים להסתכלות יותר רחבה על נושא זה.