הליכה על קצות האצבעות - מחקר

הליכה על קצות האצבעות - הדגשים

מחקר על הליכה על קצות האצבעות

הליכה על קצות אצבעות, היא ביטוי לקושי מוטורי שנובע, כניראה, מהתפתחות מוטורית לא איכותית.
הליכה על קצות האצבעות יכולה להיות נוכחת אצל ילדים עם אבחנות רפואיות, או מסיבה לא ידועה.
לעיתים, ילדים שמתחילים ללכת על קצות אצבעות, נשלחים לרופאים על מנת לשלול שיתוק מוחין.
בקבוצה של הילדים שמאובחנים עם ASD ו- ADHD, ניתן לראות אחוז יחסי גבוה של הולכים בדרגות שונות
הטיפול מתמקד בהקניית אבני דרך מוטוריים מתוך ההתפתחות המוטורית התקינה.

הליכה על קצות אצבעות, יחסית לאוכלוסיה של ילדים שאינם הולכים בתבניות הליכה לא תקינות: מחקר חדש מביא תובנות חדשות לגבי הבנת נושא קיצור השרירים הנחשבים כמובילים לתופעת ההליכה על קצות האצבעות.

הליכה על קצות האצבעות והשפעתה על נדנדה ראשונה ושנייה בדפוסי הליכה עם דרגות שונות של התכווצות סולאוס וגסטרוקנמיוס המחקות באופן מלאכותי.

רקע:

הליכה על קצות האצבעות היא אחת מהתבניות הפטולוגיות של הליכה, הנפוצות ביותר (בשל כיווצי שריר הסולאוס /או הגסטרוקנמיוס), הפוגעת בשלב הראשון בתנועת הקרסול (נדנוד העקב) ובשלה השני (נדנוד הקרסול) של כף הרגל במהלך ההליכה. מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך את ההשפעה של קיצור מלאכותי מדומה של הגסטרוקנמיוס והסולאוס (שרירים אחוריים של השוק) על הנדנוד הראשון והשני במהלך ההליכה.

שיטה: נבנה מודל כדי לדמות כיווצים של שרירי הגסטרוקנמיוס והסולאוס הדו-צדדיים. עשרה משתתפים בריאים גויסו כדי ללכת בתנאים הבאים: ללא כיווצים מדומים או עם כיווצים מדומים דו-צדדיים ב-0°, 10°, 20° ו-30° של כפיפת כף הרגל של הסולאוס או הגסטרוקנמיוס כדי ליצור הגבלה מלאכותית של תנועת כיפוף הגב של הקרסול.

בוצעה רגרסיה ליניארית מתבנית זווית כיפוף כף הרגל של הקרסול מ-0-5% ממחזור ההליכה (נדנוד ראשון) וב-12-31% ממחזור ההליכה (נדנוד שני) כדי לחשב את שיפוע העקומה. לאחר מכן חושב היחס בין המשתתפים עם נוכחות הנדנוד הראשון והשני. ניתוח מיפוי פרמטרי סטטיסטי (SPM) העריך את השינויים הקינמטיים בין רמות שונות של כיווצים מדומים.

ממצאים: הנדנוד הראשון והשני נעדרים לחלוטין מ-10° של כיווץ מדומה של כפיפת כף הרגל. הנתונים מצביעים על כך שהייתה תזוזה לא ליניארית של דפוס ההליכה של הקינמטיקה של הקרסול ותזוזה חשובה לכיוון כפיפת כף הרגל עם הקטנת הנדנודים.

פרשנות: מחקר זה מציע שהליכה על קצות האצבעות במצב הסימולציה הניסויי אינו בהכרח תוצאה של רמה גבוהה של כיווץ מדומה ויכול להתרחש עם כיווץ מדומה קטן על ידי בחירה בהתאמה. מחקר זה עשוי לשפר את הפרשנות של ניתוח הליכה קליני ומראה שהקשר בין רמת הכיווץ המדומה של הגסטרוקנמיוס/סולאוס לבין התקדמות ההליכה על קצות האצבעות (כפיפת כף רגל מוגברת במהלך ההליכה) אינו ליניארי.