הלוגיקה מאחורי ההתפתחות המוטורית

ההתפתחות המוטורית על פני כדור הארץ היא נושא מרתק, ההשפעות שלה מרחיקות לכת,  חסרים במרכיבי תנועה ובהשגת אבני דרך מוטוריים בתינוקות וילדים,

יכולים להוביל לעיכוב או איחור התפתחותי כולל- מוטורי,שפתי, התנהגותי, תחושתי ועוד.

האיכויות והמגוון בהתפתחות ובשליטה המוטורית הם אלו שינהלו את היכולות התנועתיות, תנועה אופטימלית מתרחשת בעקבות התנסות מוטורית מגוונת ואיכותית.

שליטה מוטורית היא חתירה מתמשכת לתנועה אופטימלית, השגת אבני הדרך המוטוריים האיכותיים הם אלו שיובילו לשליטה מקסימלית היכולת התנועתית החסכונית והיעילה.        

ההתפתחות מוטורית

תחום ההתפתחות המוטורית הוא נושא מרתק. ואביא פה הסתכלות ייחודית על הנושא. לא דומה למה שקראתם עד עכשיו. הסתכלות מאתגרת, מחוץ לקופסה, על הסוגייה של ההתפתחות המוטורית והמוטוריקה שבה.

אביא גישה שלא שמה את המוח במרכז ההתרחשות. המוח הוא חלק לא יותר מהשאר ולעיתים הוא נלווה ולא מכתיב. ולמה אני מתכוונת? נתחיל מההתחלה.

עד צאת העובר מהרחם, הוא נמצא בסביבה מימית שמאפשרת את התפתחות כל המערכות החיוניות להמשך ההתפתחות לאחר השלב העוברי,  ישנו שוני מהותי בין היותנו בסביבה מימית או סביבת כח הכובד, העבודה השרירית והתנועתית/ מוטורית שונה ולרב הפוכה בשתי הסביבות הללו.

בסביבה המימית, הגוף עטוף ונהנה מכוח שמנהל אותו ומציף אותו ללא סכנה ממשית של פגיעה מנפילה ( סכנות אחרות טמונות בסביבה המימית). בסביבת כח הכובד נדרשות יכולות מוטוריות שונות מאלו בסביבה המימית. כל מערך הכוחות שונה והגוף יודע להתאים את עצמו לשינויים אלו על ידי הפעלת מערך גנטי ייחודי לכלל התנאים הסביבתיים, בהיזון חוזר תמידי.

וכאן מגיעה נקודת מבט ייחודית על ההתפתחות המוטורית לאחר היציאה מהסביבה המימית והתחלת ההיחשפות לכוח המשיכה. המנח העוברי הוא במהות שלו, מנח של כיפוף וקיפול עם מעט התיישרות שמתבצעת בעיקר בידיים וברגליים. לאחר היציאה מהרחם מגיעה ההתפתחות של הפעולה ההפוכה והיא ההתיישרות, עד למציאת האיזון בין שתי הפעולות והתאמתה לנדרש לפעילות המוטורית הספציפית.

הגוף של הרך הנולד שנחשף לראשונה לכוח הכובד ונמצא במנח בכיפוף שאליו הוא רגיל, מתחיל לתרגל יכולות התיישרות גם בגוו, בצורה פסיבית ואקטיבית.

תיאור ההתפתחות המוטורית שיגיע להלן, יראה את העקרונות המובילים את התהליך ויראה את חשיבות החלקים התחושתיים הפריפריים, ומוריד את המוח ממקומו כאחראי.

ההתפתחות המוטורית היא אקראית. אין תוכנית מסודרת במוח לביצוע. ובין העקרונות המובילים את התהליך יהיה הרצון לנוע אבל בשימוש אופטימלי של אנרגיה, כלומר ׳בזבוז׳ מינימלי שלה.

עקרון מוביל זה יוביל להתנסות בלתי פוסקת שתוביל לחיסכון הזה תוך כדי תנועה ושליטה עליה.

זאת הסיבה לאקראיות התנועה ולהכוונתה שמתרחשת עם היזון חוזר מתמשך.

המרכיב שמוביל את ההתפתחות המוטורית האופטימלית לכל גוף הוא מרכז המסה (com).

בתחילת ההתפתחות הגוף ינהל את מרכז המסה על פני המשטח (רוחב ואורך) עם תמיכה רבה, ועם השגת שליטה על המשטח תתחיל התרוממות, כלומר העלאת מרכז המסה מעל המשטח, עליה לגובה וצמצום המגע עם המשטח ( הקטנת בסיס התמיכה). ובתרגום מעשי, שכיבה על הגב והבטן, שכלול השליטה על הראש במנחים אלו, הכנסת הידיים לפעילות נושאת משקל, כמו עליה על האמות ובהמשך גלגול בטן גב וגב בטן, ישיבה והתיישבות זחילת גחון, זחילת שש, ומשם העמדות, הליכה צידית, עמידה ללא תמיכה והליכה.

חשוב לציין, שהתהליך המרתק הזה מופעל על ידי כל החושים, כשהעיקרי ביניהם הוא התחושתי שכולל בתוכו את המגע החיצוני בעור, הבנת המפרקים לגבי המיקום שלהם ותחושת הגרביטציה שעוזרת בניהול מרכז המסה הכללי של הגוף.

כל המכלול התחושתי שבתוכו גם הראיה והשמיעה משדר באופן קבוע למוח, שניזון ממה שמגיע אליו. כאשר יש פגיעה באברי החישה וזה יכול להיות מכל מיני סיבות, המסרים למוח יכולים להיות מוטעים. האמירה הזאת מכתיבה הסתכלות אחרת על המוח.

המוח יושב בקופסה סגורה וחשוכה שניזונה מהאותות המגיעים מהפריפריה שהיא הגולגולת וניזון מהאותות המגיעים מהפריפריה. ולכן ההתפתחות המוטורית היא שיכלול היכולות שמכוונות תנועה פונקציונאלית בסופו של דבר.