הלקוח כמנהל מקרה

שאלות ותובנות הקשורות לנחיצות היות המטופל אחראי על איכות החיים של עצמו:

1. איכות חיים מהי? ומי מחליט או קובע אותה? ומה מקומה בתהליך השיקומי?

2. שיקום מהו? האם התהליך המקדם לילדים, יכול להקרא שיקום או שנדרשת מילה אחרת?

3. לפי מה מחליטים על מטרות טיפוליות? והאם הנחיות הטיפול מבוססות מחקר?

4. חשיבה טיפולית ואיכות ההישגים הטיפוליים להצבת והשגת המטרות המקדמות ?

5. מדוע המסקנה חייבת להיות שהמטופל צריך להיות מנהל המקרה של עצמו ?

אתן את התובנות שלי הקשורות לניסיון הטיפולי רב השנים עם ילדים ומבוגרים.

עוד מימי לימודי התואר בפיזיותרפיה הבנתי שהרקע המכני שלי , מאפשר לי לראות את הגוף והדרך בה הוא פועל בצורה ייחודית. ואיך זה קשור למקום של המטופל בהשגת איכות החיים הרצויה לו?

באומרי מטופל, אני  מתייחסת למבוגר הזקוק לטיפול או לילד, המטפל העיקרי בו ומשפחתו.

והשימוש במונח שיקום (rehabilitation ) מתייחס למבוגר המטופל. וחשוב להבין, שטיפול בתינוק או בילד שנדרש לקידום (כי פרוש המילה שיקום- ניסיון החזרה למצב קודם), אין  מילה בעברית שמתאימה לתהליך  הטיפולי הזה (habilitation באנגלית).

מחקרים רבים נכתבו על ׳מה זה שיקום׳? הרבה הגדרות ניתנו למילה שיקום. ונשאלת השאלה מה מקומו של המטופל הלקוח מול הצוות המטפל?

ישנם מספר מודלים שמתייחסים לסוגיה זאת. לטעמי, ועם הידע שצברתי, אף לא אחד מהם, מצליח לתת למטופל את המקום הראוי שיהיה בו. והמקום הזה הוא ראש הפירמידה. הראש שזכותו לקבל את ההחלטות, וזכותו לשאול את השאלות ולקבל תשובות לגבי הטיפול שניתן לו. והראש שזכותו להחליט על איכות שלו ומשפחתו.

נדרשת מאוכלוסיית נותני השרות, הבנה רחבה במגוון תחומים כדי להגיע לתובנה מה נחשב הכי מכבד למטופל.

כדי להצליח בתהליך מקדם או שיקומי, שיתוף הפעולה יחד עם הבנות של נותן השרות והמטופל, יאפשרו הצלחה של כל הנוגעים בהשגת היעדים שנבחרו.

חשיבות גדולה יש בבחירת המטרות והיעדים, וחשיבות גדולה יותר היא בהשגתן, על כל המשתמע מכך.

מטרות רבות יכולות להיות. יש לבחור את אלו שהכי מתאימות לרצון המטופל ולדאוג שהיעדים יובילו למימוש המטרות. לשם כך, נדרשת הבנה מעמיקה יחד עם מחשבה הנוגעת לאותה המטרה והדרך להשגתה.

דוגמא להמחשה, שיכולה להתאים גם לילדים עם עיכוב התפתחותי מכל סיבה, והנפוץ מביניהם הוא שיתוק מוחין,  או למבוגר שלקה באירוע מוחי, ובעקבותיו נפגע באחד מצידי גופו, המיפלגיה. פגיעות אלו משפיעות על היכולות המוטוריות של האדם.

הליכה היא אחת הפונקציות המוטוריות הכי חשובות בעולם השיקום המוטורי/ פיזיקלי, וכפועל יוצא היא הופכת למטרה טיפולית בכל מחיר. ויש לזה מחיר. ההבנה והחשיבה הטיפולית מכוונות ליעדים והדרך שיש לעבור כדי להשיג הליכה פונקציונלית, וזה לא רק תירגול הליכה.

המטופל צריך לקבל הסבר מעמיק מבוסס מחקר, עם עזרה בהצבת היעדים שיובילו להשגת המטרות, בצורה אופטימלית. מכוון, שהמחקרים מתקשים לבסס הנחיות טיפוליות מוכחות, נפתח הפתח לביסוס מקומו של המטופל כמקבל החלטות לגבי איכות החיים של עצמו.

המטופל, בעזרת המטפל, יוכל להיות מנהל המקרה שלו או של משפחתו, המטופל זכאי להביא לידי ביטוי את רצונותיו לגבי איכות החיים שלו ומשפחתו.

תפקיד המטפל - להנגיש ידע מחקרי עדכני, להיות קשוב לצרכי המטופל, לכבד את בחירותיו, של המטופל, ולא לשפוט אותן, לראות את עצמו כמאמן ולא כמתקן.

לפרטים נוספים על חשיבות ההורה כמנהל מקרה לילדו. 

ניתן לעשות השלכה ממאמר זה לתחומים נוספים בטיפול בכל הגילאים.

חשוב לזכור,

גם הקוד האתי של הפיזיותרפיסטים מדגיש את חשיבות מקומו של המטופל בבחירת הטיפול,

והאחריות על איכות החיים של עצמו או משפחתו.

ומקום המטפל לכבד את בחירותיו של המטופל, וזאת לאחר שהמטופל קבל הסבר על הרציונל של

המטפל.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------